התרגול

ֿמי יכול לקרוא לעצמו יוגי? אם תשאלו אותי, יוגי הוא מי שלומד ומתרגל יוגה. זה לא כזה מסובך, לא מדובר במישהו שהגיע לשלמות בתרגול (הארה) אלא פשוט מי שצועד בדרך של תרגול ולמידה, אני בסה"כ בהתחלת  הדרך.

מזה 8 שנים שאני צועדת בדרך של תרגול. איך היו החיים לפני כן? ובכן קצת קשה לתאר אותם... החיים הם משהו שפשוט קורה לנו, כופה את עצמו עלינו ואנחנו זורמים עם מה שיש, לפעמים חווים התקפי זעם או תסכול ולפעמים שמחים שהחיים זימנו לנו משהו נחמד. עד אז כל אירוע שקרה לי הגבתי כמיטב יכולתי. תמיד אהבתי לחשוב, והכוונה בלחשוב היא לתת למחשבות שלי להתרוצץ ככה סתם ולנדוד, אני לא מאלה שמשתעממים בנסיעות ארוכות, אין לי בעיה לשבת בשקט לבהות מהחלון ולחשוב. לא חשבתי שמחשבות הן דבר מזיק, הרי הן רק בתוכי בפרטיות מושלמת, לא הבנתי שיש למחשבות את הפוטניצאל לבצע הרס פנימי. לא עלה בדעתי שיש לי את הפריווילגיה לחשוב כך, כי מי בכלל בוחר לחשוב או לא לחשוב או מה לחשוב, מחשבות באות וזהו. שבו רגע בלי לחשוב! אי אפשר הרי.

לכל אחד יש את הדברים שבאופן טבעי מושכים אותו ומסקרנים אותו, כך היתה היוגה עבורי. אז התחלתי ללכת לשיעורים, ולבסוף נרשמתי לקורס מורים. אח"כ התחלתי לקרוא על בודהיזם ואז קבוצות לימוד של בודהיזם טיבטי במשך שנה. בבודהיזם הטיבטי היו לנו תרגולים לחיי היומיום, מה שטוב בתרגולים האלה זה שלא חייבים להבין או להאמין או אפילו להשקיע זמן נפרד מהפעילות היומית השוטפת.

התרגילים מתבצעים בזירה של היומיום וביצעתי אותם מתוך סקרנות וכי יש בהם הגיון והמשכתי לחיות. אבל התרגילים זורעים זרעים של חשיבה שונה. זרעים הוא דימוי בודהיסטי נפוץ: זרעים שבסוף גדל מהם משהו ואנחנו תפקידנו לזרוע את הזרעים הנכונים, התרגילים זורעים זרעים ואז מתחיל קסם לאט לאט בלי שנרגיש בהתחלה. התרגול הוא לזרוע זרעים- היום אני רואה מה גדל מהזרעים שזרעתי לפני 8 שנים, זה לא זמן קצר ורק בראייה לאחור נחשפת בפניי הדרך שעשיתי. קצת מזכיר את הסרט "ההתחלה" של כריסטופר נולן, שכל מה שצריך זה לזרוע מחשבה מסוימת ואז המחשבה מקבלת חיים משל עצמה. אז זה תהליך שקורה לנו כל הזמן בלי שנתכוון מאירועים שהם לאו דווקא טובים. תרגולי הבודהיזם זורעים את הדברים שאנחנו רוצים שיהיו לנו בתודעה ובכך מפתחים אותה.

לימים עזבתי את הבודהיזם והמשכתי עם היוגה, התרגולים של היוגה הם מאוד גופניים, העבודה עם הגוף היא מאוד חשובה, החשיבות שלה היא מתוך כך שהגוף והתודעה מחוברים ודומים. יש אספקטים רבים לעבודה עם הגוף וכולם חשובים, חלקם לבריאות, למערכת השלד והיציבה, לגמישות, לשרירים... והחלק המעניין יותר הוא הרגישות שנוצרת בגוף על פני זמן והיכולת להבחין בקשר בין הגוף לתודעה והגשר שהנשימה מייצרת בין השניים. אני אוהבת לחשוב על הגוף כתודעה בלתי מודעת: תשומת הלב לתחושות הגוף נותנת לנו אינפורמציה על המצב שלנו שלפעמים אנחנו לא מבינים (מיינדפולנס), הגוף זוכר מה שאנחנו אולי שכחנו.

התרגולים של היוגה כוללים קריאת טקסטים ולימוד. הסדאנה (תרגול בסנסקריט) שלי כוללת המון קריאה גם של טקסטים עתיקים וגם ספרות עכשווית של זרמים שונים. והתרגול המרכזי של היוגה הוא מדיטציה שהיא אינה דבר אחד אלא תרגול מאוד רחב ומגוון.

בדף הזה אשתף אלמנטים מתוך התרגול האישי שלי. במשך החודשים והשנים התרגולים משתנים. אין לי אף גורו שאומר לי מה לתרגל, אני קובעת לעצמי את התרגול והאימון. דרך של אימון היא דרך של לקיחת אחריות, היא דרך של החלטה לבחור לפעול ולחשוב בכיוון מסויים פחות לזרום ויותר לקחת את המושכות של התודעה שלנו. האימון היא הדרך שלי לקחת את המושכות של החיים שלי.

עקבו אחרי 

•