בראשית

בראשית ישנה מחשבה, המחשבה שעלתה לי היא: למה לא טוב לי? המחשבה צריכה להיות כזאת שמטילה ספק במצב הקיים. מי שלא מטיל ספק בדרך שבה הוא חיי לא יהיה לו שום תמריץ לעשות שינוי. ישנם הרבה אנשים כאלה, אנשים שמעולם לא עצרו ושאלו את עצמם האם יש ברירה, האם אפשר לבחור אחרת.

שאלה בסיסית כזו יכולה להוביל אותנו לעשות שינוי בחיים: יש שני סוגים של שינויים: שינויים חיצוניים ושינויים פנימיים. לא מפתיע שהאפשרות הראשונה היא הנפוצה יותר.

Wheel pose

שינוי חיצוני יכול להיות קשה אבל הוא מאוד ברור: החלפת מקצוע, גירושין, מעבר דירה/ מדינה, החלפת סטייל, שינוי תזונתי.... כל אלו דורשים מאיתנו אומץ ויכולים לנתב את החיים שלנו למקום גבוה יותר מבחינת החוייה שלנו, יכולים לקרב אותנו לחיים שאנחנו רוצים. לפעמים שינוי חיצוני הוא ההחלטה הכי טובה של חיינו. גם אצלי זה היה ככה כשהחלטתי לשנות מקצוע ולהפוך למורה ליוגה.

קורה שאנחנו עושים שינויים חיצוניים מספר פעמים ומוצאים את עצמנו עם אותה הרגשה מחדש, הרגשה שעדיין לא טוב לנו, רגע כזה הוא מאוד חשוב כי הוא יכול להוביל אותנו להבנה היותר עמוקה, שאם לא טוב לי אז אולי יש משהו בי שמייצר את הלא טוב הזה.

אני אחרי שני שינויי קריירה הבנתי שאני עכשיו במקצוע הנכון, אני אוהבת את מה שאני עושה אבל עדיין לא טוב לי. בכוונה אני משתמשת בביטוי מאוד פשוט כמו " לא טוב לי", עם הזמן אני מקווה לפרק את הביטוי הזה למורכבויות הרבות שבו.

מאוד מצער שאנשים נתקעים בשלב הזה וממשיכים ללא הרף להאשים את הלא טוב שלהם בסביבה החיצונית, בני הזוג, הילדים, ההורים, העבודה, הבוס, מטלות הבית, המצב הכלכלי, החברים, החברה, הממשלה, המדינה, האוייב וכו' וכו'... כולנו סובלים מכך שהעולם החיצוני כל כך לקוי ופגום ובחוצפתו מפריע לנו לחיות חיים הרמוניים ומאושרים.

יש בנו הטבעה עמוקה של מציאת הפגמים והכשלים של כל דבר סביבנו, תשומת הלב נמשכת למה שלא טוב. ולכן לא טוב לנו. זה מאוד מייאש לחשוב שהבחוץ צריך להשתפר כדי שיהיה לי טוב. לא נראה לי שיש אדם אחד בעולם שלא חווה תסכול עמוק מהעובדה שמשהו שם בחוץ לא מתנהל "כמו שצריך".

אחותי אמרה לי פעם שהיא הסתובבה מגיל צעיר עם המחשבה "שיש כאן טעות" שמשהו לא בסדר בעולם.

היא מאוד צדקה כמובן, יש כאן טעות והטעות טבועה עמוק בטבע שלנו, האם העולם באמת פגום? או שמא המבט שלי על העולם הוא פגום. אחד ההיבטים בתהליך רוחני היא טיפול מעמיק בהבחנה הזאת וכמו כן בקשר אני-עולם.

יש כאן טעות והטעות נמצאת אצלי עמוק בפנים. ההכרה הזאת מובילה אותנו למסע המרתק, המרגש ולעיתים קרובות מתסכל ומפחיד של שינוי פנימי. לשנות את עצמך היא משימה מאוד לא פשוטה, יש כאלה שיטענו שבלתי אפשרית, אותם אנשים יגידו שכל שינוי הוא רק אשליה שאתה תמיד נשאר אתה. אני כמובן שייכת למחנה שמאמין מאוד בשינוי וחווה אותו יומיום. יחד עם זאת אין שום דבר טריוויאלי בשינוי פנימי, הוא יותר חמקמק ויותר מעורפל וקשה להשגה מכל שינוי חיצוני. אני מתכוונת לדבר רבות על המורכבות וההיבטים של מסע השינוי. אני גם אבקש לעבור למילה נכונה יותר, המילה הא התמרה: לפחות לשיטתי הכוונה היא ממש הפיכה למשהו אחר. עזיבה מוחלטת של המצב הראשוני והפיכה למשהו חדש כמו זחל שהופך לפרפר.